פסק-דין בתיק ת"ק 57373-11-10 - פסקדין

1.         א.         בחודשים יולי- אוגוסט 2009 רכש התובע מהנתבעת 2 מסכי מחשב: אחד עבור עסקו והשני עבור לקוח של התובע.

                        לטענת התובע הוצגו המסכים כמסכי איכות , אך הם נמכרו מיצרן לא ידוע עם 3 שנות אחריות.

                        עוד טוען התובע, שהחל מחודש מרס 2010 ועד חודש נובמבר 2010 חלו תקלות בשני המסכים - כפי שמתאר התובע בכתב התביעה - דבר המוכיח, לטענתו, שהמסכים הינם מאיכות ירודה ביותר ולכן, סבור התובע, שאין פה עניין של תיקון במסגרת האחריות אלא יש צורך בהחלפת המסכים לחדשים.

            ב.         לאור העובדות הנ"ל ולאור העובדה, שלתובע נגרם הפסד ימי עבודה, הוצאות דלק ועוגמת נפש בשל כך שהיה צריך להביא המסכים לתיקון והחזרתם והיות והוא עדיין עומד בפני תביעה משפטית מלקוחותיו מבקש הוא לחייב את הנתבעת לספק לו 2 מסכים חדשים ובנוסף לכך לשלם לו פיצוי כספי בסך של 2,500 ש"ח.

                        התובע צרף "תחשיב תביעה כנגד סולויטק מחשבים" ובו פרט כיצד הגיע לסכום תביעה של 2,500 ש"ח:  מסך תואם 22" בסכום של 1,612 ש"ח לפי מחירון סולויטק 22.11.10, תיקון מסך על ידי מעבדה בסך של 150 ש"ח , הפסד 3 חצאי ימי עבודה (לקיחת המחשב והחזרתו) הוצאות דלק ועגמת נפש בסך של 500 ש"ח (מרס, יולי, אוגוסט), תיקונים עתידיים כנגד קניית לקוח אוקטובר 2010 סך של 150 ש"ח, אגרת בית משפט בסך של 88 ש"ח.

2.         א.         הנתבעת, לא רק מבקשת לדחות את תביעת התובע, אלא הגישה כתב תביעה שכנגד לחייב את התובע לשלם לה סך של 2,122 ש"ח, הכולל בחובו: חוב כספי של התובע בסך של 1,447 ש"ח, ריבית והצמדה בסך של 175 ש"ח ואגרת בית משפט, זמן עבודה וכתיבת תביעה בסך של 500 ש"ח.

                        (התובע שהינו גם הנתבע שכנגד ייקרא להלן:" התובע" ואילו הנתבעת שהינה גם התובעת שכנגד תקרא להלן:"הנתבעת").

            ב.         להצדקת דחיית תביעת התובע ולקבלת התביעה הנגדית, מעלה הנתבעת את העובדות הבאות:

                        א)         בין הצדדים שררו יחסים במשך שנים והתובע היה מזמין מוצרי מחשב באופן קבוע ובמשך שנת 2008 עד שנת 2010 המשיך התובע לקנות סחורה והיה משלם באיחור רב.

                                    התובע ידע, מתוך תנאי ההתקשרות, שהשירות ניתן במעבדות הנתבעת ובמשך שנים היו חלקים שהגיעו לתיקון במסגרת האחריות והתובע תמיד קיבל שירות לשביעות רצונו.

                        ב)         בתחילה רכש התובע בחודש יולי 2009 מסך אחד בסכום של 736 ש"ח (כולל מע"מ) - אשר מכר אותו ללקוח שלו בסכום של 950 ש"ח  ואחרי שהיה מרוצה ממסך זה, הוא קנה, כעבור חודש, מסך זהה לשימושו.

                                    מסכים אלה הובאו לתיקון אחרי חודשים רבים של עבודה יום יומית.

                        ג)          בספטמבר 2010 פנה התובע לנציג היבואן וביקש שיבוא אליו לקחת מסך לא תקין ועל מנת לרצות את התובע - למרות תנאי האחריות- שלח נציג היבואן שליח לקחת את המסך לתיקון במעבדת הנתבעת ולהחזיר אותו לתובע לאחר תיקון.

                        ד)         החוב של התובע נובע מכך, שחשבונית אחת לא שולמה על ידו ומחשבונית שנייה שילם רק חלק מהסכום וכך נותר חוב בסך של 1,447 ש"ח.

                                    הנתבעת פנתה פעמים מספר אל התובע לשלם את החוב - אך החוב טרם שולם.

3.         לאחר שבחנתי כ"א מתביעות הצדדים ולאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת עדויות התובע ונציג הנתבעת, הגעתי למסקנה, שהתובע לא הוכיח את תביעתו, לא הוכיח נזק כלשהו ולא הוכיח את טענותיו בקשר לטיב המסכים ולכן - דין תביעת התובע להידחות.

            לעומת זאת, החלטתי שיש לקבל את תביעת הנתבעת - אם כי אין מקום להעניק לה את מלוא סכום התביעה.

4.         א.         באשר לתביעת התובע - הרי שעובדותיה בכל הקשור לטיב המסכים לא הוכחה והתובע גם לא המציא חוות דעת כלשהי להוכיח לבית המשפט את טענותיו בקשר לאספקת מחשב מיצרן לא ידוע ולא הוכיח, שלאחר תיקון המסכים - לא ניתנים הם לשימוש עד כי יש צורך להחליפם בחדשים.

                        תובע אינו יכול להסתפק באמירה:" לטענתי המסכים הינם באיכות מאד ירודה", אלא עליו להוכיח טענה זו באמצעות חוות דעת ולא על ידי אמירה סתמית.